לפעמים אדם נפטר, ומי שמטפל בעיזבון מגלה שהוא בכלל לא מכיר את כל היורשים: אחים מנישואים קודמים, קרובי משפחה בחו״ל, או בן זוג שאיש לא ידע עליו. חלוקת ירושה מחייבת ליידע את כל היורשים. אז איך מוצאים אותם?
מאיפה מתחילים
- המסמכים של המנוח. חיפוש בחפצים, בכספת ובתכתובות מגלה לעיתים צוואה או שמות של קרובים. אם המנוח הפקיד צוואה אצל הרשם לענייני ירושה, הרשם יעדכן על קיומה כשתוגש הבקשה.
- שאילת קרובים, שכנים ומכרים. סיפורי משפחה, תמונות ומסמכים ישנים מובילים פעמים רבות לענפי משפחה שנותק הקשר איתם.
- מאגרי שורשים וארכיונים. אתרי גנאלוגיה, ארכיונים ורשימות עלייה עוזרים לאתר קרובים בחו״ל.
- איתור מקצועי. כשהדרכים הרגילות לא מספיקות, עורך דין יכול לפנות בערוצים הרשמיים לקבלת מידע לצורך ההליך, ואפשר גם להיעזר בחוקר פרטי או בשירותי איתור יורשים.
מה קורה אצל הרשם לענייני ירושה
את הבקשה לצו ירושה מגישים לרשם לענייני ירושה, והדרך הנוחה היא בקשה מקוונת באתר הרשם. הרשם מפרסם הודעה על הגשת הבקשה ברשומות ובאתר שלו, כדי שכל מי שיש לו טענה יוכל להגיש התנגדות במועד הקבוע בדין.
מגיש הבקשה חייב להודיע לכל היורשים הידועים לו. לכן לאיתור היורשים יש משמעות משפטית ממשית, לא רק מעשית.
כשהבקשה תקינה, הרשם נותן את הצו, כיום בצורה דיגיטלית, והוא נשלח אוטומטית גם לבנקים, לחברות הביטוח ולרשויות הרלוונטיות. אם מגישים התנגדות או שהבקשה מורכבת, העניין עובר לבית המשפט לענייני משפחה.
ואם בכלל לא נמצאו יורשים, העיזבון לא ״אבוד״: האפוטרופוס הכללי מנהל אותו עד שיימצאו יורשים. עורך דין המלווה את ההליך יודע לאתר יורשים, לסדר את ההודעות ולמנוע עיכובים מיותרים.
המידע במאמרים הוא כללי ואינפורמטיבי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.